מהי בקרת הטעינה והפריקה של הסוללה במנורת השמש?

ללא קשר לגודל של מנורות סולאריות, ביצועים טובים של מעגל בקרת הטעינה והפריקה חיוניים. על מנת להאריך את חיי השירות של הסוללה, יש צורך להגביל את תנאי הטעינה והפריקה שלה כדי למנוע טעינת יתר ופריקה עמוקה של הסוללה, בנוסף, מכיוון שאנרגיית הכניסה של מערכת ייצור החשמל הפוטו-וולטאית הסולארית אינה יציבה ביותר, השליטה בטעינת הסוללות במערכת ייצור החשמל הפוטו-וולטאית מורכבת יותר מהשליטה בטעינת הסוללה הרגילה. עבור תכנון מנורות סולאריות, הצלחה וכישלון תלויים לעתים קרובות בהצלחה וכישלון של מעגל בקרת הטעינה והפריקה, ללא ביצועים טובים של מעגל בקרת הטעינה והפריקה, אי אפשר לקבל ביצועים טובים של מנורות השמש.

1. בקרת טעינה הפוכה

פונקציית אנטי-טעינה, באופן כללי, היא סדרת דיודה בלולאת התא הסולארי, הדיודה כדי למנוע אנטי-טעינה, דיודה זו צריכה להיות דיודה שוטקי, מפל המתח של דיודת שוטקי נמוך מדיודות רגילות. בנוסף, ניתן להשתמש בטרנזיסטור האפקט גם לשליטה בפונקציית אנטי-טעינה, וירידה בלחץ הצינורית שלו נמוכה מדיודת Schottky, אך מעגל הבקרה מורכב יותר מהקודם.

2. בקרת נגד טעינת יתר

כדי למנוע תפקוד טעינת יתר, ניתן לחבר טרנזיסטור ניקוז בסדרה או במקביל בלולאת הקלט, ומעגל הבחנה במתח שולט במתג של הטרנזיסטור, וניתן לנקז את עודפי האנרגיה של התא הסולארי דרך הטרנזיסטור כדי להבטיח שאין מתח גבוה מדי לטעינת הסוללה. המפתח הוא למנוע את הבחירה במתח טעינת יתר, סוללת עופרת-חומצה אחת היא 2.2V.

3. בקרת נגד פריקת יתר

בנוסף לסוללות Ni-Cd, סוללות אחרות בדרך כלל צריכות למנוע פונקציית פריקת יתר של הסוללה, מכיוון שהיא תגרום לנזק קבוע לפריקת יתר של הסוללה. יש לציין כי מערכת התאים הסולאריים היא בדרך כלל פריקה בקצב קטן יחסית לסוללה, כך שמתח ניתוק הפריקה לא צריך להיות נמוך מדי.